"היונדה" בתרגום חופשי אומר "זמן חדש". כמעט 60 שנה התאגיד הקוריאני בזבז על מנת להשיג את אותו הזמן ולהתייצב בשורות ספינות הדגל של תעשיית הרכב העולמית. בדרכו לא היו מהפכות קיצוניות, אך הייתה התפתחות ארוכה שדרשה למידה, שקדנות ועבודה מאומצת של אלפי עובדים.
החברה יונדאי, שנוסדה לאחר סוף מלחמת העולם השניה, במשך זמן ארוך לא הביע שום עניין לייצור רכב. האגף יונדאי Motor עם המשרד הראשי בסאול נוסד ב-29 בדצמבר 1967, ואחרי חצי שנה – זמן קצר ביותר – התחילה פעולתו של המפעל הראשון בתפוקה של 20,000 כלי רכב בשנה.הכול התחיל מהרכבת הדגם "קורטינה" של הסניף האירופאי של Ford לפי רישיון, ולאחר מכן הותחל גם בייצור מלא של הרכב. השיתוף עם התאגיד Ford נמשך עד תחילת שנות ה-80, כאשר בקוריאה עוד יצאו דגמי טאורוס וגרנדה.
באוגוסט שנת 1973 יונדאי Motor הכריזה על תחילת הפיתוח של הדגם הקל העצמי שלה ובמקביל בנייה של מפעל חדש. כמובן, כוחותיה שלה לא הספיקו. כך נוצרה הברית עם השותף האסטרטגי – Mitsubishi Motors, הקיימת עד היום.
אחרי שהחשיבו את אנינות הטעם של אוהבי הרכב האירופאים, הרכבים הראשונים של יונדאי, שיצאו תחת השם "פוני" ונבנו על בסיס ה"מיצובישי קולט" קיבלו רק שבחים בזמן הצגתם בסלון הרכב בטורינו.
כבסיס נלקח הדגם "קולט", שקיבל חיצון ממשרד העיצוב האיטלקי ItalDesign. עד לשנת 1975 היו מוכנים המפעל באולסאן בעלות כוללת של 97 מיליון דולר והרכב עצמו. היונדאי פוני חגג את הבכורה העולמית שלו בסלון הרכב בטורינו, היכן שגרם לתרעמה אמיתית. העיתונות שיבחה כמו את המבנה המודרני של הרכב כך גם את העיצוב המעודן שלו. הקוריאנים המולהבים על-ידי ההצלחה מיד התחילו בייצוא הפוני תחת השם "אקסל" – בהתחלה לאקוודור, ולאחר מכן לארצות אחרות. בשנת 1976 חברת יונדאי הופיעה בשוק האירופאי המתנשא.
"סונאטה" – ה-יונדאי הראשון שנבנה על בסיס בפיתוח עצמי. הפרט הזר היחיד ברכב היה מנוע המיצובישי.
לאחר מכן, מאמצי החברה הופנו לרכישת עצמאות מדעית-טכנולוגית. ב-2 ביולי שנת 1988 על פס הייצור עלה הדגם "סונאטה", הרכב הראשון שהייה יונדאי "מכף רגל ועד ראש", להוציא מכך אולי רק את המנועים ברישיון של מיצובישי. ליצור מנוע משלהם היה הרבה יותר קשה מאשר אומרות הספרות: סונאטה דרשה 4 שנות עבודה ו-30 מיליון דולר, ורק המנוע עצמו – חמש וחצי שנים ועד כדי מאה מיליון! בשנת 1989 העולם סופסוף ראה את המנוע ה-1,5 ליטר של יונדאי שקיבל את השם "אלפא". אחריו כבר באו ה"ביתא", "גמא", "דלתא"... בו בזמן שיתוף הפעולה עפ מיצובישי נמשך.
יונדאי עבד הרבה ביחד עם חברת מיצובישי. "פאג'רו" של הדור הראשון הפך ליונדאי "גאלופר" – תוצאה של יחסים טובים בין החברות.
בהרבה מקרים השיתוף התבטא במעבר רישיון על דגמים שהתיישנו. כך ה"פאג'רו" ה"ראשון" הפך ליונדאי "גלופר", "ספייס ראנר" – ל"סאנטאמו", "ספייס גיר" – ל-H-1, "דיבונייר" ל"אקווס". דרך אגב, ספינת הדגל "אקווס" משנת 199, המוכרת באירופה כ"סנטניאל", נשארת עד היום הדגם המתקדם ביותר של החברה. תחת מכסה המנוע שלו נמצא מנוע 4.5 ליטר V8 ממשפחת "אומגה" עם הזרקת דלק מיידית Mitsubishi GDI.
ספינת הדגל של דגמי יודאי – ה"סנטניאל" הגדול והמכובד כולל בעצמו את כל ההישגים הטכנולוגיים של החברה, אבל מוכר הוא רק בדרום קוריאה.
למטרה החדשה הפך חיזוק העמדה בשוק הצפון-אמריקאי הנחשק. בקליפורניה נפתח משרד העיצוב יונדאי California Design, שבשנת 1991 הוציא את הקונצפט-קאפ הראשון בהיסטוריית החברה – ה-HCD-I. אותו האחד שאחרי חמש שנים יהפוך לדם הסדרתי האפקטיבי קופה\טיבורון.
אב הטיפוס של היונדאי קופה הסדרתי ניתן היה לראות בשנת 1991, כשמשרד העיצוב הקליפורני – יונדאי California Design הוציא משעריו את הקונצפט-קאפ הראשון – HCD-I.
אתרים מומלצים:
משכתנא ישירה
|
קידום אתרים במנועי חיפוש
|
השווה קופות גמל בזול
בשוק הפנימי יונדאי Motor זכתה בהובלה, שהפכה ללא מעורערת אחרי שבשנת 1998 נקנתה החברה Kia/Asia Motors. יונדאי הפנתה מבטה גם ל-Daewoo Motor, אך החשיבה קנייה זו ללא משתלמת.
הקופה המהיר הזול יחסית יונדאי "קופה\טיבורון" מצא לעצמו הרבה מעריצים.
בהווה יונדאי Motor מחזיק עצמו בבטחה בזרם אופנת הרכב: עיצוב אופייני, מבחר דגמים והמכירות – הכול בהתאם לדרישות הזמן. לעלות מעט גבוה יותר, לגרום לדעת שלה להישמע, לרשום בעצמם את חוקי המשחק לא יהיה קל. אך היפנים עשו זאת ואין סיבות שזה לא יעלה בידם של הקוריאנים.
אלוף המכירות במדינות רבות בעולם, היונדאי "גץ" מושך לא רק בנגישות שלו אלא גם בדינאמיקה מרשימה בשביל הסיווג שלו.